נורות UV שאינן תואמות זו לזו פוגעות באופן סמוי בביצועי המכונה. ניתן לראות זאת במהירות ההדפסה שאינה עולה, בדיו שנשאר דביק, ובחשבונות החשמל שאינם יורדים. שורש הבעיה נעוץ בדרך כלל בהתפלגות הספקטרלית של האור. UVA, UVB ו-UVC אינם ניתנים להחלפה – אלו כלים שונים, כאשר לכל אחד מהם יש תפקיד מסוים בתהליך ההידבקות של החומרים באמצעות אור.
מה חשוב מבחינה טכנית? נורות UVA, בעלות אורך גל של כ-365 ננומטר, חודרות לעומק הדיו המצויד בצבע, וגורמות להידבקות של החומר מלמטה למעלה. נורות UVB, בעלות אורך גל של כ-280 ננומטר, נספגות בפני השטח, ומאפשרות הידבקות מהירה של החומר, תוך מניעת השפעות של חמצן. נורות UVC, בעלות אורך גל של 254 ננומטר, הן בעלות אנרגיה גבוהה, ומתאימות לחיטוי – אך הן נעשות בשימוש נדיר להידבקות דיו; בדרך כלל הן משמשות לטיפול בפני השטח.
אורך הגל הוא רק חלק מהתמונה. יש להתאים את עוצמת האור, המודדת ב-W/cm², לפרופיל הספיגה של החומר. כמו כן, יש צורך באספקת אור יציבה, שניתן לבדוק באמצעות מד ספקטרלי – כך שההידבקות תהיה אחידה בכל שטח החומר.
למה זה קורה במכונות הדפסה? בהדפסה טקסטילית ותעשייתית, פרופיל לא נכון של הנורות עלול לעכב את תהליך ההדפסה. אנו מעצבים את הנורות כך שיספקו את האור הנכון, כך שמהירות ההדפסה תהיה תואמת את עומק ההידבקות של החומר. כך ניתן להדפיס במהירות הגבוהה ביותר, מבלי לפגוע באיכות ההדפסה.
התוצאה היא ברורה: יעילות גבוהה יותר, צריכת אנרגיה נמוכה יותר, ופחות חומרים פגומים.
על מה יש לשים לב בעת ההתקנה? יש להתאים את אורך הקשת של הנורה ואת גאומטריית המחזיר שלה למודול ההידבקות שבו היא נמצאת. אם מוסיפים נורה חדשה למערכת ישנה, ייתכן שיהיה צורך לשנות את ההגדרות של מקור האנרגיה כדי שיתאים לנורה החדשה. כמו כן, יש לוודא שהנורה תואמת את המפרטים של המכונת הדפסה – אחרת עלולה להיווצר תקלה בנורה.